אני נשאלת הרבה מה ההבדל בין מוקסה לכוסות רוח ואיך אני בוחרת מתי להשתמש בכל אחת מהטכניקות
מדובר בשני כלי טיפול שונים שמגיעים מהרפואות המסורתיות
ונמצאים בשימוש המון שנים
אצלי בקליניקה בדכ יצטרפו לדיקור כפעולה משלימה, בהתאם למה שהמטופלת זקוקה לו.
מזמינה אותך לקרוא ולהכיר קצת יותר לעומק את שתי הטכניקות המופלאות והעתיקות האלו

אז איך כוסות רוח עובדות?
אני אוהבת לתאר את זה קצת כמו פומפה 😄
הוואקום שנוצר בתוך הכוס מושך את העור והרקמות שמתחתיו כלפי מעלה ומשפיע באופן מקומי על כלי הדם, זרימת הדם והרקמות באזור.
ברפואה הסינית אנחנו מתארים את הפעולה הזו כהנעה ושחרור של תקיעות.
הכוסות יכולות להיות עשויות מזכוכית, פלסטיק, סיליקון או במבוק.

אפשר להשאיר אותן במקום למשך כמה דקות, עם או בלי מחטים,
להניע אותן על העור בעזרת שמן,
או להניח ולהסיר אותן לסירוגין -
בהתאם למטרה ולאזור בגוף
זו גם הסיבה שלרוב נשארים אחרי הטיפול סימנים אדומים סגולים שדוהים בתוך כמה ימים.

מתי ניעזר בכוסות רוח?
רובנו מכירות כוסות רוח בעיקר בהקשר של שרירים תפוסים וכאבי גב,
אבל ברפואה הסינית השימוש בהן רחב הרבה יותר.
אפשר לשלב אותן במצבים של כאב ומתח שרירי, בתחילתה של התקררות, ולעיתים גם בכאבי מחזור, אי נוחות במערכת העיכול ובמצבים נוספים.
הבחירה אם להשתמש בהן, איפה ובאיזו טכניקה, נעשית בהתאם למצב ולאבחנה.

איך זה מורגש?
לפני הפעם הראשונה אני תמיד אומרת למטופלות שזה מרגיש כאילו מישהו תולה אותך עכשיו עם אטב כביסה, אבל כעבור דקה או שתיים- לרוב הן שוכחות שהכוסות שם… וזה אפילו נעים עד ממכר (לרובן)

ומוקסה?
מוקסה עובדת בצורה אחרת לגמרי.
היא עשויה באופן מסורתי מצמח ממשפחת הלענה שאותו מחממים או שורפים בקרבת הגוף.
לעומת ואקום, כאן הכלי הטיפולי הוא בעיקר חום.
אני יכולה לחמם בעזרתה נקודת דיקור מסוימת או אזור שאני רוצה לעבוד עליו.
המוקסה מגיעה במגוון צורות- בתפזורת כאבקה, סיגר, מוקסה על מחט ועוד.
כל צורה מאפשרת לי לעבוד קצת אחרת ולבחור את אופן החימום בהתאם למה שאני רוצה להשיג בטיפול.

את הסיגר למשל אני מרבה לתת למטופלות הביתה כ"שיעורי בית" כחלק מטיפול להיפוך עובר וגם לטיפול עצמי בהתקררות או כאבי שרירים עם הנחיות מותאמות.
ובקופסת מוקסה אני נעזרת כשאני רוצה לחמם אזורים רחבים יותר כמו הגב התחתון או הבטן התחתונה במצבים מסוימים.